אוצרת: גליה שכטר
3.6-3.7.25
התערוכה עוסקת וחוקרת את נקודת המבט המיתית, הפואטית, הלירית אשר מרחיקה נדוד עד לצורת המלאך ומשמעותו – האם ניתן לנו כבני אדם יכולת ללבוש תכונות על אנושיות ולהיות כמלאכים?
וכמו בסרט ״מלאכים בשמי ברלין״ המלאך הופך להיות בין אנוש לטובת אהובתו הוא משיל את שריונו המלאכי והופך לדמות בשר ודם אנושית.
החרות שלנו היא לבחור, לנוע במרחבי חיים – ולקוות לחזרה של חברה אנושית, שפויה, חזרה והבטחה לשלום אחרי המלחמה.
האם האנושי הופך לעל אנושי ולמלאך ? – התערוכה היא תקווה – היא הליכה למסעות ומחוזות היא קריאה לשלומה של החברה והאנושות היא קריאה וביטוי – לאהבה, לשפיות, לתקווה ולשלום!
