שדות פרא | אוצרת: גליה שכטר
המציגים בתערוכה ציירים, משוררים, פסלים, צלמים ומעצבים במבט על התרבות השבטית, על הפרא, הראשוני והטבעי בתוך עולם מתועש, דיגיטלי, כוחני, פוליטי ואלים. התערוכה פורשת תמונת עולם רחבה מגוונת ועשירה, שאמירתה היא חיפוש אותנטי אנושי ופואטי.
הגעגוע לצאת ולחפש את שדות הפרא בנופים ובדמויות הרחוקות מטנזניה ומאתיופיה בצילומיו של שחר דביר, הגעגוע ליופי ולשמחה כמו בתכשיט המעוצב בסגנון ההודי שעיצבה טל קרן, מסע אל החושני הנשי בשדות טבע ופריחה ביצירתה של יוליה אסנת יהודיה, החיפוש בתוך הארכיטיפ הקדום בנפש פנימה, את האחר את המיוחד את האלה הקדומה, את מעגל השבט את ראשית התרבות, את הציד אחר הרגע הזה ביצירה הרגע המשתוקק לאותנטי, למיוחד לפיל הקדום והמיתולוגי ביצירתה של הדס שלגמן, לטבע וצורותיו האינסופיות ליופיו.
"אני חושבת שאת תביני
שביסוד אחד של זהב
אני צובעת את העולם
אינני יודעת מהיכן נלקח
כל היופי הזה."
(מילים גליה שכטר – מתוך גג כתב עת לספרות ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל).
בצבעים, מרקמים, בדימויים עשירים וצבעוניות אסתטית חושנית ויזואלית התערוכה מעניקה לצופה חוויה מרתקת של חיפוש הן בצילומי מסע למקומות שניתן לראות עדיין את השבטים וחיי היום יום שלהם, והן בהשראה של המעצבים בעיצוב דיגיטלי של שנת 2020 במארג צבע פראי ומכשף.
נדמה שהאדם המודרני יוצא לחיפוש בסביבת הבית, ביערות, בנפש, בסטודיו, בריפוי בגוף ובשדות התודעה יוצא לצוד את הפראי, הראשוני ומרחיב לנו הצופים פנורמה ומרחב של תשוקה אל האחר אל הראשוני אל המעבר והטרנסצנדנטלי. אל הטבע אל הטרום ורבלי ואל האנושי.
היצירות בתערוכה נוצרו בנופיה היפים של הארץ בטנזניה, באתיופיה בעין המצלמה של עדן דגני שטיילה בכפרים באפריקה ו-ויאטנם, בארצות הברית יצירותיה של ליאת שירית ועוד.
החיפוש העולה מתוך התערוכה מכריח את הצופה לעצור ולהיכנס למרחב הנשימה שאנו כחברה וכתרבות מחפשים ומבקשים. התעשייתי, הדיגיטלי, המודרני, הצבאי, הפוליטי והמשפטי ללא התנועה פנימה ללא הקשר לראשיתה של תרבותינו, ללא הקשר לאוצרות ולארכיטיפים הפנימיים שבנפשינו. ללא האותנטי והאנושי לא נוכל להתקדם –
"כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה."
(מילים – נתן זך)
שדות הפרא הם עדות חיה לטבע הפראי, החושני והאנושי שבתוכינו פנימה שנאמר בכל שפות המדיה רק אם נקשיב לשדה הפראי נוכל ליצור חברה תרבותית, חברה מפותחת.
כאוצרת וכיוצרת אני רוצה להאמין ולו לרגע שבמה זו בפתחה של 2020 – מעניקה מעמד מיוחד לשאלה התרבותית האמנותית והחברתית. במרקם הארצישראלי – ומבססת את תפקיד האמן והאמנות להאיר ולהעיר את הרבדים השונים באנושיותינו ואת הפן האנושי המסתתר את היופי השזור בשורשי קיומינו בתוך עולם מתועש, ולא פעם עיוור, בוטה ואלים.
משתתפים: שחר דביר, גליה שכטר, יוליה אסנת יהודיה, מיכל דורון, ניצה בן טל שוחט, טלי מרסלנד, רותי וייס, זוהר סקטר, ליאת שירית, הדס שלגמן, רונית לסרי צפריר, נורית בהונקר, סיגל זהבי, ד'ר נסים צור, עדן דגני, שחף טוביאס, פארן יהודה, טל קרן.
אירוע פתיחה: 6 בפברואר 2020, 20:00, בית ציוני אמריקה.
