לאורך ההיסטוריה, עולם האומנות התמקד בפורטרטים שנועדו להנציח אהובים ורגעים. בתקופות מסוימות היו שייכים הפורטרטים למשפחות מלוכה והמעמד הגבוה. בתוקפת הרנסנאס, הפורטרט העצמי החל להיות פופולרי. כך ניתן למצוא דיוקנאות עצמיים של אמנים כמו וינסנט ואן גוך, רמברנדט, גוסטב קורבה, פרידה קאלו ועוד.
והנה בימינו אנו הפך הפורטרט להיות נגיש עבור כולנו – המילה 'סלפי' הפכה לסמל של המאה ה-21. למדנו לסובב את העדשה/הנייד ולחייך. הצלם הפך להיות מהות היצירה והרגע וכך אנו מתעדים כל רגע ורגע. תיעודיים אותנטיים יותר ותיעודיים הכוללים פילטרים, מציפים את הרשתות החברתיות בחיוכים ממקומות שונים. מתעדים, נוצרים וכמובן משתפים את הרגעים שלנו.
קשה יהיה לאמוד מהו הפורטרט או הסלפי המוצלח, הרי שיצירת הפורטרט דומה לפלטת הצבעים הכוללת בתוכה גוונים רבים. כך הפורטרט מתעד אנשים מכלל גווני האוכלוסייה ומבליט את היופי בשוני שבנינו בני האדם ואולי אף מזמין אותנו לקבל את כולנו על אף השונות, כי הקבלה היא שיוצרת את השלמות.
התערוכה מציגה יצירות אמנות שבמרכזן עיניים, חיוכים, הבעות ותווי פנים המזמינים את הצופה למפגש עם ראי הנפש של המוצג.
מפיקת התערוכה: מורן יעקובי
פתיחה: יום רביעי, 2 במאי 2022, 19:30
