תערוכת יחיד של האמנית מירית דוריה היוגל
"וגם אם יעלה עולמנו זה בלהבות, מיתרי נבל חבויים יוסיפו לנגן פה", ג'לאל א-דין רומי
התערוכה מתמקדת בטשטוש גבולות בין עולמות ממשיים ודמיוניים, בסוריאליזם, בפנטזיה ובאבסורד. בדיאלוג הפנימי של האמנית בין אידיאל למציאות, בין תקווה לייאוש ובין חומר לרוח.
למירית אמירה בועטת וחדשנית. אמנותה ניזונה מעולם הקברט – מופעי בידור אסקפיסטי של שירה וריקודים. אלה התקיימו בד"כ בבתי קפה או במסעדות והיו מזוהים עם ביקורת חברתית.
עבודותיה הן חשיפה אוטוביוגרפית המשקפת התמודדות עם קשיי ויסות והפרעת אכילה, המייצרים מערך גוף-נפש שנמצא במצב חירום תמידי. העבודות נולדו מתוך דיאלוג פנימי שהתקיים במרחב של סוד שנשמר מהעולם. מתוך ההתכנסות של העולם פנימה, בצל משבר הקורונה, מירית סוללת ליצירות את דרכן החוצה בתערוכה ראשונה שלה. יצירותיה משקפות אלמנטים של ניתוק, כאב וחוסר שייכות, הבאים לידי ביטוי בהבעות פנים זועקות וגרוטסקיות. כל זאת תוך כדי יצירת פער בין אסתטיקה מדויקת וגבוהה לבין תכנים כאוטיים המכילים מצוקה וכאב.
בתערוכה מוצגות דמויות מפוסלות על בקבוקי פלסטיק, ציורי פסטל, קולאז'ים ואיורים גרפיים. הבעות הפנים בעבודותיה דומיננטיים ורפטטיביים. הפה הקפוץ-פעור, מסמל את הרצון שלה לבלוע את העולם, או לחילופין להיבלע בתוכו ולהיעלם.
מירית דוריה היוגל, אמנית פרפורמנס, שחקנית, מאיירת, מעצבת במה, בובנאית וליצנית, עוסקת גם בשירה ובמחול. שנים יצרה לעצמה ללא פרסום. זה הזין אותה ואפשר לה לקיים דיאלוג עם היצירות. היצירות נותרו חבויות ומאוחסנות עד לצאת התערוכה. השנתיים האחרונות בצל משבר הקורונה, בהן לא יצאה מביתה, הובילו אותה לחשבון נפש מול האמנות שלה, מול עצמה.
את ההשראה ליצירתה מירית מקבלת מתחומי עיסוקה: עיצוב במה, משחק, שירה, מחול, בובנאות וליצנות. עבודותיה מבטאות את הצורך שלה לגלות לעולם את מיתרי הנבל המנגנים שלה גם אם לעיתים נדמה לה כי עולמה עולה בלהבות.
אוצרת: נעמי גורדון-חן
פתיחה: יום שבת, 10 בספטמבר 2022, בשעה 19:30
נעילה: 17 באוקטובר, 2022
