"בוחרים להמשיך לנגן" היא תערוכה חדשה ומיוחדת שדפנה מוריה מקדישה לימי המתח הללו. התערוכה מציגה אלטרנטיבה של ניגון ויצירה אמנותית, שמציעה מפלט גם בימים הלא פשוטים הללו, שבהם רבים חווים אובדן וצער. מוריה יודעת, שהחזרה לשיגרה קשה עבור רבים מאיתנו, ובייחוד לאחר המלחמה הכואבת כשנוספו לכך תחושת חרדה קיומית ותסכול. היא מכוונת את תחושותיה המעודדות לכך. ואכן יש נימה אופטימית בתערוכה, שלא לומר ממריצה ומתמרצת – לא להתייאש – ולחזור במרץ אל החיים החדשים של היום שאחרי, להמשיך לנגן וליצור במרץ מחודש.
ציורי המנגנים מתוארים בציור אלגורי, סמלי, סכמתי ותוך שימוש באיכות רישומית חזקה. דפנה מוריה שילבה במשך השנים סדרות של רישום ריאליסטי בתוספת צבעים רכים ורומנטיים שכוונו אל מגירות הנפש, כתוספת לאמירה הקונספטואלית. בסדרות הממד האחר שציירה, יצרה חיבור של הצופה עם דמויות הנעות ברחוב במרחבים ציבוריים שונים. האנשים צעדו בכיוונים שונים, בגדלים שונים ויצרו פרספקטיבות רעיוניות חדשות מרתקות. בסדרה שיצרה על חוויותיה מהסיור בהודו, תערוכה מצוינת שהוצגה בבית האומנים בחיפה, חזרה ורשמה דמויות אלגוריות על רקע מקדשים, כולן היו עסוקות בריטואלים רוחניים שיצרו דיאלוג עמוק עם מבען הקונספטואלי. סדרת הנגנים החדשה מביאה אמירה אינטלקטואלית אחרת ממה שנהוג לראות בימי פוסט מלחמה אלה, אבל היא בהחלט מעמידה אלטרנטיבה לנו הצופים לחדור אל העולם הזה ולשמוע פיזית בדמיוננו את המנגינה, שחייבת להמשך. מבחינה זו דפנה ממשיכה את כוונת השיר הידוע "את המנגינה הזו חייבים להמשיך לנגן" של להקת חיל האויר, שיר קלאסי ומיתי בתולדות האמנות הישראלית.
עולם אמנות הנגינה היה תמיד נושא משמעותי וסמלי לאיחוד, לפעולה משותפת, ולריטואל חיובי אשר יוצר תחושת קשר בין בני האדם לעצמם, בינם לבין הטבע ובין האדם לבורא. לדוגמא, אצל מאטיס, אצל פיקאסו, וכמעט אצל כל האומנים הקלאסיים ניתן למצוא ציורי נגנים – בכל הז'אנרים האמנותיים המוכרים. כוחה של הנגינה במיוחד בימי מלחמה, והצורך להמשיך ליצור ולנגן במיוחד – הם נושאים מוכרים אך מאד רלוונטיים.
דפנה מוריה היא אומנית וחוקרת עצמאית, מנחה ומרצה, מטפלת באמצעות אמנות. למדה הנדסת מערכות מידע, פסיכולוגיה, טיפול באמנות ומנהיגות אתית יצירתית. הקימה ומנהלת את "המרכז למחקר ושינוי באמצעות האמנות". כל חייה דר' דפנה מוריה מתחקרת את צפונות ההבעה האמנותית במודע ובתת מודע. יצירותיה תמיד נעות בין החיבור ליצירה מופשטת בעלת שכבות של משמעות לבין מחקר מדעי העוסק ברבדים שונים הנעים על פני מרחבי זמן מקום לא שגרתיים. הפרויקט החדש מביא חיבור אל יצירה אישית הניתנת לאימוץ על ידי כל אחד מאתנו, יצירה, היכולה להטיב את המצב ואת תחושות החיבור של כל אחד מאיתנו למקום שבו אנו חיים.
דבורה פישר הייתה אישה רבת פעלים, תעשיינית מצליחה, פעילה חברתית ואשת ארגון והנהגה שתרמה ללא לאות למען ילדים חסרי בית חם ומתפקד. את מירב פעילותה הקדישה ותרמה דבורה פישר לילדי "המועצה לילד החוסה" (כיום "ילדים בסיכוי"). נראה, שאין מקום נכון יותר לתצוגת הפרויקט החדש של דפנה, שאת עבודותיה היא מייעדת לתרום למען מטרה חברתית או מוסד מסייע, מאשר בגלריה שהוקמה על שמה של דבורה פישר.
דורון פולק / אוצר התערוכה
בתערוכה הזו אני שואפת להעניק לצופים השראה "לבחור להמשיך לנגן" לנוכח התקופה הקשה. אני רותמת את תהליך היצירה לביטוי, עיבוד וחיזוק ומקווה שהצפייה בעבודות תזמן לצופים מסע של גילוי בו יחוו תחושת ריפוי ויקבלו השראה לחיזוק החוסן האישי שלהם.
המילה "בוחרים" בשם התערוכה (שמתכתב עם מילות השיר "מוכרחים להמשיך לנגן") מדגישה את המסר שלמרות שיכולתנו להשפיע על המצב מוגבלת, יש לנו אפשרות לבחור איך להתנהל במצב הנתון. ואפשר למצוא באמנות: גם במוזיקה וגם באמנות חזותית – נחמה ומנוע לחיזוק החוסן האישי.
אני מקווה שהתערוכה תעניק לכם השראה, נחמה ותזכורת לכוחה של האמנות על כל גווניה בחיינו.
אני לא מסתפקת בקריאה לבחור להמשיך לנגן, לחיות, ולשמוח לצד העצב והזעזוע מהמצב אלא גם מציעה כלים שיסייעו בכך. אני מזמינה אותך להתנסות בפועל בכוחה של היצירה לחזק בסדנאות זום שאעביר במהלך התערוכה. "נגלה איך אפשר להתחזק, לעבד רגשות ולהצמיח תקווה – צעד אחר צעד, קו אחר קו". (אין צורך בניסיון קודם – רק סקרנות ורצון להתנסות)
אם אתם מעוניינים להתנסות בסדנת זום כתבו לי הודעת טקסט ל 052-3343488
מתוך אמונה בכוחם של דימויים להדהד בלבבות ולהעניק כוח, עידוד והשראה אני מעוניינת להעניק חלק מהעבודות למוסדות טיפוליים בהן יעניקו השראה לאנשים הנמצאים בתהליכי ריפוי והתחדשות. (אם אתם מייצגים מוסד כזה – מוזמנים לפנות אלי)
תהנו מהתערוכה ותמשיכו לנגן (בכל המובנים)!
דפנה מוריה
