הסדרה תעסוק בספרות ובשירה של תנועת הכנענים. בנעוריו נכבש הסופר חיים באר לתפיסת העולם של תנועת "העברים הצעירים", שקמה בארץ בשנות ה-40 של המאה הקודמת. לימים השתתף באחד מגלגוליה המאוחרים, "המועדון למחשבה העברית" שהקים המשורר והמתרגם אהרן אמיר באמצע שנות ה-60, והיה בקשרי ידידות עם כמה מאישיה. כעת הוא מקדיש סדרה לחלום הכנעני ושברו.
תכנית הקורס – סמסטר ב:
"כתב אל הנוער העברי"
בעיצומה של השואה נתנה חבורה של צעירים ארץ-ישראליים ספר כריתות לעם היהודי שנאבק על חייו, וחלמה בהנהגתו של המשורר יונתן רטוש על הקמת אומה עברית חדשה באָרֶץ.
שלילת הגולה
הציונות דחתה באופן נחרץ את הקיום היהודי בגולה ואת היידיש, והציבה במקומם את הארץ שבין הים לירדן כמולדתו של עם שעברית היא שפתו, והמקרא הוא ספרו המכונן.
"הדרשה"
סיפורו של הסופר חיים הזז, שבו מכריז יודקה: "אני מתנגד להיסטוריה יהודית… לא אנחנו עשינו את ההיסטוריה שלנו, כי אם הגויים עשו אותה לנו" – השפיע על גיבוש האידיאולוגיה הכנענית.
"מריבת קיץ"
נתן אלתרמן ב"עיר היונה", פרופ' ברוך קורצווייל במסתו ב"לוח הארץ", ואברהם קריב ב"אדברה וירווח לי" התפלמסו עם רטוש וחבורתו, וביטאו חשש ורתיעה מפני המהלך הרדיקלי שהוביל רטוש.
בארגמן
בשירי "חופה שחורה", "יוחמד" ו"צלע", פסגת יצירתו השירית החדשנית והנועזת של רטוש, השתקפה השקפת עולמו, שינקה היישר מן התנ"ך החף משמץ של יהדות ומפנתיאון אלֵי כנען.
"ההולכי בחושך – מזמור"
בפואמה מאוחרת ופחות ידועה של רטוש, שנדפסה ב-1965, מתגלה ייחודו כמשורר.
שירת ארץ העברים
מתוך מבט לאחור על סופה של התנועה הכנענית ייחשפו עולמם ותהפוכות חייהם של כמה מן האנשים המרכזיים בה, ובהם ההיסטוריון ע"ג חורון, שהיה האידיאולוג של התנועה, הבלשן עוזי אורנן, המשורר, המתרגם ועורך "קשת", אהרן אמיר, והסופר והעורך בנימין תמוז.
נמרוד
בטבורו של מוזיאון ישראל בירושלים מוצב פסל מאבן חול נובית אדומה – "נמרוד" של יצחק דנציגר, הנחשב לאחד משיאי האמנות העברית. על עולמו של הפַּסָל ועל היווצרותו של הפֶּסֶל נלמד מתוך זיכרונותיהם של בנימין תמוז ואהרן אמיר, שהיו חבריו ותלמידיו של האמן.
מועדים: 1 מרץ, 15 מרץ, 29 מרץ, 26 אפריל, 10 מאי, 24 מאי, 7 יוני, 21 יוני
לפרטים וכרטיסים לחצו: "לאתר האירוע"
